Short skit written for a workshop on relationships: |
שחיקה זוגית – מערכון מאת רז אלמליח סצנה 1 על ספת סלון (או שני כיסאות) יושבים איציק ולימור, זוג נשוי. הם בשנות השלושים לחייהם, ונשואים לא-טריים – פחות מעשור, ועם זאת מספיק זמן כדי לחוות שחיקה. איציק ישוב עם פניו אל החזית (אל הטלוויזיה המדומיינת), ולימור ישובה עם הפנים אליו. איציק אוחז בשלט טלוויזיה ומשוטט כמהופנט בין הערוצים. מדי פעם הוא משתהה על אחד השידורים, ואז ממשיך לזפזפ הלאה. הוא עייף מיום ארוך ומחפש להתנתק מול המרקע. כל אותו הזמן, לימור מנסה לחלוק עמו חדשות. האנרגיה שלה יותר ערנית משלו. לימור בעודה מדברת (בערך בסביבות המילה “משכורת”), איציק מכוון אליה את שלט הטלוויזיה בהיסח הדעת, וכחלק מהזפזופ המהופנט שלו, לוחץ על כפתור כאילו כדי להעביר ערוץ, ואז ממשיך לחפש בטלוויזיה. הוא לא שם לב למה שהוא כרגע עשה. לימור נדהמת ועוצרת את שטף הדיבור שלה. לימור איציק משיב בחצי אוזן. איציק לימור איציק פתאום קולט שמופנה אליו כעס, ומסתובב להביט בה. איציק לימור איציק נבהל, קולט שהוא מעד. איציק לימור איציק לימור (פגועה) איציק (מגמגם) לימור הוא משתהה, ואז בלית-ברירה מודה בָאמת, בקול קטן. איציק הלסת של לימור נשמטת: אם מבטים היו יכולים להרוג, איציק היה עכשיו מת. בטעות גברית קלאסית, הוא מנסה לנטרל את המצב עם הומור גרוע. איציק הבדיחה שלו לא מצחיקה את לימור. היא נועצת בו מבט של רצח. הוא מנסה לחייך בפיוס. |