מתוך “סבונרולה”, מאת בונה תירוש:
(פירנצה, ביתו של וספוצ’י. וספוצ’י יושב באמצע חדר גדול ואפלולי ליד שולחן שחמט. האווירה היא של ערירות. נכנס ויטוריו).
ויטוריו: ערב טוב.
וספוצ’י (מופתע ושמח): ערב טוב, ויטוריו. איזו הפתעה. מה שלום אמך היפה?
ויטוריו (מסויג): תודה, שלומה טוב.
וספוצ’י: תצטרף אלי, אולי, למשחק שחמט, ויטוריו?
ויטוריו (מתאפק לא להתפרץ כבר): לא, תודה, מסר וספוצ’י, אינני מחסידי השחמט. אני מעדיף את משחק הקוביה.
וספוצ’י (מפטפט בקלילות, מתעלם ביודעין מכעסו הגובר של ויטוריו): כן, כי בקוביה רואים מיד את התוצאות. מוזר, משום מה דווקא לצעירים נראה שאין אף פעם זמן – ואילו לזקנים, שלא נותר להם עוד הרבה זמן לחיות, כאילו שום דבר לא בוער. אתה יודע מי אמר לי פעם דבר יפה על משחק השחמט? לא תאמין – האח ג’ירולאמו ….
ויטוריו (מתפרץ): מסר וספוצ’י!
וספוצ’י: כן, ויטוריו, דבר סוף סוף – כי כל עוד לא תאמר מה בדיוק הביא אותך אליי בשעה כזאת, אמשיך להמטיר עליך מפטפוטיו של זקן ערירי.
ויטוריו (אדום כולו): מסר, אתה יושב לך כאן ומשחק שחמט עם עצמך – ובחוץ העיר נחנקת, נאנסת יום יום בידי איש מטורף, מובלת לאבדון – ואיש לא עושה כלום כדי לעצור אותו.
וספוצ’י: ויטוריו יקירי, אתה הרי לומד משפטים. אתה צריך לדעת שעם כל הצער, האח שולט בעיר בגלל שאנשיו זכו בבחירות שהתקיימו כחוק, ואם אני יושב בבית – זה בגלל שזה מה שאמרו לי לעשות הפיורנטינים החביבים שלנו.
From Savonarola by Boneh Tirosh
Florence, Vespucci’s home. Vespucci sits in the middle of a large, dim room next to a chess table. There’s an air of solitude. Enter Vittorio.
| VITTORIO | Good evening. |
| VESPUCCI | (Pleasantly surprised) Good evening, Vittorio. What a surprise. How’s your lovely mother? |
| VITTORIO | (Halfhearted) Thank you, she’s fine. |
| VESPUCCI | Care perhaps to join me in a game of chess, Vittorio? |
| VITTORIO | (Holding back an outburst) No, thank you, Ser Vespucci. I’m a not a fan of chess. I prefer dice. |
| VESPUCCI | (Chats airily, consciously ignoring Vittorio’s mounting anger) Yes, because in dice you see the results right away. Strange: for some reason it’s the young who never seem to have time – while the old, who have little time left, seem to be in no rush at all. You know who told me a nice thing about chess once? Believe it or not – Brother Girolamo… |
| VITTORIO | (Bursts out) Ser Vespucci! |
| VESPUCCI | Yes, Vittorio, speak at last – because as long as you don’t tell me what exactly brings you here at this hour, I’ll continue to pelt you with a lonely old man’s chatter. |
| VITTORIO | (All red-faced) Sir, you sit here playing chess with yourself, while outside the city is suffocating, raped daily by a madman, driven into oblivion – and no one does anything to stop him. |
| VESPUCCI | Vittorio, my dear, you’re a law student. You should know that, though it’s unfortunate, the brother controls Florence because his people won a legal election; and if I sit at home, it’s because I’ve been sent here by our dear Florentines. |
