English
עברית
| Source | Translation | ||||||||||||||||||||
|
מתוך “סבונרולה”, מאת בונה תירוש: (פירנצה, ביתו של וספוצ’י. וספוצ’י יושב באמצע חדר גדול ואפלולי ליד שולחן שחמט. האווירה היא של ערירות. נכנס ויטוריו). ויטוריו: ערב טוב. וספוצ’י (מופתע ושמח): ערב טוב, ויטוריו. איזו הפתעה. מה שלום אמך היפה? ויטוריו (מסויג): תודה, שלומה טוב. וספוצ’י: תצטרף אלי, אולי, למשחק שחמט, ויטוריו? ויטוריו (מתאפק לא להתפרץ כבר): לא, תודה, מסר וספוצ’י, אינני מחסידי השחמט. אני מעדיף את משחק הקוביה. וספוצ’י (מפטפט בקלילות, מתעלם ביודעין מכעסו הגובר של ויטוריו): כן, כי בקוביה רואים מיד את התוצאות. מוזר, משום מה דווקא לצעירים נראה שאין אף פעם זמן – ואילו לזקנים, שלא נותר להם עוד הרבה זמן לחיות, כאילו שום דבר לא בוער. אתה יודע מי אמר לי פעם דבר יפה על משחק השחמט? לא תאמין – האח ג’ירולאמו …. ויטוריו (מתפרץ): מסר וספוצ’י! וספוצ’י: כן, ויטוריו, דבר סוף סוף – כי כל עוד לא תאמר מה בדיוק הביא אותך אליי בשעה כזאת, אמשיך להמטיר עליך מפטפוטיו של זקן ערירי. ויטוריו (אדום כולו): מסר, אתה יושב לך כאן ומשחק שחמט עם עצמך – ובחוץ העיר נחנקת, נאנסת יום יום בידי איש מטורף, מובלת לאבדון – ואיש לא עושה כלום כדי לעצור אותו. וספוצ’י: ויטוריו יקירי, אתה הרי לומד משפטים. אתה צריך לדעת שעם כל הצער, האח שולט בעיר בגלל שאנשיו זכו בבחירות שהתקיימו כחוק, ואם אני יושב בבית – זה בגלל שזה מה שאמרו לי לעשות הפיורנטינים החביבים שלנו. |
From Savonarola by Boneh Tirosh
Florence, Vespucci’s home. Vespucci sits in the middle of a large, dim room next to a chess table. There’s an air of solitude. Enter Vittorio.
|